למה לנו בכלל לראות סרטים

לכיף נכון? אז זהו שלא. השאלה הזו, למרות שרובינו המוחלט צרכני טלוויזיה מושבעים, לא מוצאת מקום. לא בדיון הביקורתי ולא בציבורי. כשיוצא סרט חדש אנחנו יודעים לחוות עליו דעה, מדפסות העיתונים מכתיבות את הדעה המלומדת עליו והקופה הרושמת נותנת את השורה התחתונה – מוצלח או לא. כל כך הרבה דברים חדשים עברו על תעשיית הקולנוע מאז הוקמה כשעשוע חברתי חסר קול. בכל זאת, אנחנו לא שואלים את עצמנו למה בכלל צריכים סרטים.
עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים – זו תרבות – לא צריך סיבה, צריך רק ליצור עוד ועוד. אז למען האמת, יצירות אומנות מצדיקות את מקומן בעולם רק מעצם היותן – יצירות אומנות. סרטים לעומת זאת, כחלק מתעשיית הבידור, אינם יצירות אומנות ברובם המוחלט. הם מוצרים, תוצאה של נוסחה שלפיה ככל שמשקיעים יותר כסף, בדרך כלל – מקבלים יותר כסף בחזרה. אז אם סרטים הם מוצרים – למה הם נועדו?
בואו נוציא כבר מהדיון את המילה הנאה. סרטים לא נועדו להסב לנו הנאה בלבד. הנאה היא לפעמים התוצאה של לקיחת חופש מהעבודה וצפייה בסרט, אבל הרבה יותר קל להשיג הנאה בדרכים אחרות – חברותיות יותר ומזיקות פחות.
הנזקים שבתעשיית הקולנוע
מחקרים אין ספור מראים שסרטים אלימים מעודדים אלימות. לאחר הקרנות הבכורה של סרטי סדרת מהיר ועצבני נצפית עלייה חדה בתאונות הדרכים. לסרט יש גם מה שנקרא בפסיכולוגיה השפעת גל. לאחר שנראה סרט בעל פוטנציאל מזיק וניזכר בו לאחר כמה חודשים, בזמן שבו עברה לגמרי השפעתו, הנזקים יחזרו על עצמם וייקבעו כנורמה.

, כספות

Comments are closed.